שירה איסקוב שכמעט נרצחה על ידי בן זוגה אביעד משה מגיעה לראיון אצל מולי ארי בתוכנית מחוץ לפרוטוקול ומסבירה מהם סימני האזהרה לאלימות בתוך המשפחה

שירה איסקוב, ניצולת מפגש כמעט קטלני עם בן זוגה לשעבר אביעד משה, מתיישבת עם מולי ארי בתוכנית אוף-דה-רקורד. בראיון טעון רגשית, שירה משתפת מניסיונה האישי ומדגישה את סימני האזהרה של אלימות במשפחה, במאמץ להעלות את המודעות ולעזור לאחרים שעשויים לסבול בשקט.

"הלילה ששינה הכל: החוויה האישית של שירה"

בלילה גורלי, חייה של שירה איסקוב השתנו לנצח כשבן זוגה, אביעד משה, כמעט ולקח את חייה. החוויה המטלטלת של שירה משמשת תזכורת מצמררת לסוגיית האלימות במשפחה הממשיכה להטריד את החברה שלנו. בראיון בלעדי עם מולי ארי בתוכנית אוף-דה-רקורד, שירה מספרת באומץ על האירועים שהתרחשו באותו לילה, ושופכת אור על המציאות של אלימות בני זוג אינטימיים.

תחת כותרת המשנה "אהבה הפכה לטרור", חולקת שירה את הפרטים קורעי הלב של מערכת היחסים שלה עם אביעד משה, שפעם הייתה מלאה באהבה וחיבה אבל ירדה בהדרגה לסיוט של התעללות. היא מתארת את דפוס ההסלמה של שליטה, מניפולציה וייסורים רגשיים שהותירו אותה תחושת לכודה וחסרת אונים. בליל הפיגוע הכמעט קטלני, עולמה של שירה התנפץ כשכעסו של אביעד התפרץ להתפרצות אלימה, והותיר אותה עם צלקות פיזיות ורגשיות שייקח שנים להחלים.

בכותרת המשנה "שורדות כנגד כל הסיכויים" מתבררים החוסן והנחישות של שירה לא רק לשרוד אלא לשגשג. היא דנה במסע הארוך והמפרך של ריפוי ובנייה מחדש של חייה. שירה פנתה לטיפול, התחברה לקבוצות תמיכה, ונגישה למשאבים שסופקו על ידי ארגונים המוקדשים לסיוע לניצולי אלימות במשפחה. באמצעות כוחה הבלתי מעורער ותמיכת יקיריה, שירה התגלתה כשורדת המוכנה לחלוק את סיפורה ולתמוך בשינוי.

לבסוף, תחת כותרת המשנה "קול לחסרי קול", הראיון של שירה מדגיש את השינוי שלה מקורבן לסנגור. עם מטרה חדשה, היא מכירה בחשיבות שבירת השתיקה סביב אלימות במשפחה והעלאת המודעות לסימני האזהרה. האומץ של שירה לדבר לא רק מעצים ניצולים אחרים למצוא את קולם, אלא גם מאתגר את החברה לטפל בשורשי הסיבות לאלימות במשפחה וליישם אמצעי מניעה משמעותיים.

"זה יכול לקרות לי? זיהוי סימני האזהרה של אלימות במשפחה"

אלימות במשפחה היא נושא נרחב שיכול להשפיע על כל אחד, ללא קשר למין, גיל או מעמדו החברתי. חיוני להיות מודע לסימני האזהרה כדי למנוע נפילה קורבן להתעללות כזו. בחלק זה, נחקור את המדדים המרכזיים של אלימות במשפחה ונדגיש את החשיבות של זיהוי סימנים אלה בשלב מוקדם.

• 1. "שינויי התנהגות וקנאה קיצונית":
  אחד מסימני האזהרה לפוטנציאל לאלימות במשפחה הוא שינוי פתאומי ודרסטי בהתנהגות בן הזוג. זה עשוי להתבטא ברכושנות מוגברת, קנאה קיצונית או נטיות שליטה. המתעלל עשוי לבודד את הקורבן מחברים, משפחה ומערכות תמיכה אחרות, מה שהופך אותם לתלויים אך ורק במערכת היחסים.
• 2. "התעללות מילולית ורגשית":
  התעללות מילולית ורגשית יכולה להזיק לא פחות מאלימות פיזית. שימו לב להערות משפילות, עלבונות, ביקורת מתמדת ואיומים. המתעלל עשוי לנסות לתמרן ולשלוט ברגשותיו של הקורבן, ולגרום לו לפקפק בערכו העצמי ולהרגיש לכוד במערכת היחסים.
• 3. "הסלמה לאלימות פיזית":
  אמנם לא כל המקרים של התעללות רגשית מסלימים לאלימות פיזית, אך חיוני לזהות את סימני האזהרה לפני שהם מגיעים לנקודה זו. אלימות פיזית יכולה לכלול מכות, סטירות, דחיפה או כל צורה של פגיעה פיזית. חשוב לזכור שכל צורה של אלימות פיזית היא בלתי מתקבלת על הדעת ולעולם אין לסבול אותה.

"שוברים שתיקה: המסע של שירה איסקוב"

סיפורה של שירה איסקוב הוא סיפור של חוסן ואומץ. לאחר ששרדה התקף כמעט קטלני בידי בן זוגה אביעד משה, היא הפכה את החוויה הטראומטית שלה לזרז לשינוי. המסע של שירה מקורבן לעורך דין משמש השראה לאינספור אנשים שסבלו מאלימות במשפחה.

בעקבות הפיגוע קיבלה שירה את ההחלטה האמיצה לשבור שתיקה ולחלוק את סיפורה. על ידי דיבור על סימני האזהרה מהם התעלמה ועל האלימות שספגה, היא רצתה להעלות את המודעות למציאות של התעללות במשפחה. הנכונות של שירה להיות פגיעה ולהיפתח לגבי הניסיון שלה, העצימה אחרים לעשות את אותו הדבר, ועזרה לשבור את מעגל השתיקה שמנציח לעתים קרובות אלימות במשפחה.

עבודת ההסברה של שירה היא מעבר לשיתוף הסיפור שלה. היא הייתה מעורבת באופן פעיל עם ארגונים ורשתות תמיכה המוקדשות לסיוע לניצולי אלימות במשפחה. באמצעות התקשרויות לדיבור בפני קהל, ראיונות לתקשורת ואירועים קהילתיים, שירה פועלת ללא לאות כדי לחנך אחרים לגבי סימני האזהרה של אלימות בתוך המשפחה. המטרה שלה היא להבטיח שאף אחד אחר לא יצטרך לסבול את הכאב והסבל שחוותה.

יתרה מכך, שירה הפכה לתומכת חזקה ביישום אמצעי מניעה ושיפור מערכי התמיכה לניצולים. היא סייעה בשתדלנות לחקיקה המספקת הגנה טובה יותר לקורבנות של אלימות במשפחה ודוחפת ליישום תוכניות חינוך מקיפות בבתי ספר ובקהילות.

"מה אנחנו יכולים לעשות? צעדים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה"

טיפול ומניעת אלימות במשפחה דורשים מאמץ קולקטיבי מצד יחידים, קהילות ומוסדות. חשוב להכיר בכך שאלימות במשפחה אינה עניין פרטי אלא נושא חברתי הדורש פעולה. להלן כמה צעדים מרכזיים שניתן לנקוט כדי לטפל ולמנוע אלימות במשפחה:

• 1. חינוך ומודעות:
  לחינוך תפקיד חיוני במניעת אלימות במשפחה. בתי ספר, מרכזים קהילתיים ומקומות עבודה צריכים לספק חינוך מקיף על יחסים בריאים, הסכמה וסימני האזהרה של התעללות במשפחה. על ידי קידום מודעות, אנשים יכולים לזהות ולהגיב טוב יותר למקרים של אלימות בחייהם ובקהילות שלהם.
• 2. תמיכה ומשאבים:
  חיוני להקים מערכות תמיכה חזקות לניצולי אלימות במשפחה. זה כולל קווי סיוע נגישים וחסויים, מקלטים ושירותי ייעוץ. שיתופי פעולה בין סוכנויות ממשלתיות, ארגונים ללא מטרות רווח וקבוצות קהילתיות חיוניים במתן מגוון אפשרויות תמיכה לניצולים, הבטחת ביטחונם ועזרה להם לבנות מחדש את חייהם.
• 3. אמצעים משפטיים:
  חיזוק האמצעים המשפטיים ואכיפתם בקפדנות חיוניים בטיפול באלימות במשפחה. חוקים צריכים לספק הגנה נאותה לקורבנות, לרבות צווי מניעה ועונשים לעבריינים. בנוסף, מערכת המשפט צריכה לתת עדיפות לבטיחותם ולרווחתם של הניצולים, להבטיח את נגישותם לצדק ויחס הוגן לאורך ההליכים המשפטיים.
• 4. שיתוף גברים ונערים:
  שיתוף גברים ונערים בשיחה סביב אלימות במשפחה חיוני למניעה ארוכת טווח. קידום גבריות בריאה ואתגר של סטריאוטיפים מגדריים מזיקים יכולים לעזור לשבור את מעגל האלימות. מעורבות גברים כבני ברית ותומכים במאבק באלימות במשפחה יכולה ליצור תרבות של כבוד ושוויון.
• 5. שינוי חברתי:
  שינוי עמדות ואמונות חברתיות הוא יסוד למניעת אלימות במשפחה. עידוד דיאלוג פתוח, אתגר להאשמת קורבנות וקידום שוויון מגדרי הם צעדים חיוניים ביצירת חברה הדוחה אלימות על כל צורותיה.

סימני אזהרה לאלימות במשפחה:

השיחה עם שירה איסקוב שופכת אור על המציאות הקשה של אלימות במשפחה שקורבנות רבים סובלים בשתיקה. האומץ והנחישות שלה לחלוק את ניסיונה ואת סימני האזהרה של אלימות כזו ראויים לשבח וחשובים מאוד. זוהי תזכורת מוחלטת שכולם צריכים להיות ערניים ויזומים בזיהוי ובהתמודדות עם אלימות במשפחה.

ירדן כהן